המחזה, "עושה כרצונו" מגולל את מסכת ייסוריה וחייה הטרגיים של אסתי ויינשטיין,בת למשפחה של חסידי גור, אם לשבע בנות, שסירבה לחיות על פי התקנות החמורות של חיי האישות בחסידות. לאחר שהתגרשה ונותקה באכזריות מרוב בנותיה, פתחה במאבק עיקש על זכותה להיפגש איתן. כאשר גילתה שסיכוייה אפסו, נואשה מחייה. לפני שהתאבדה, פרסמה את ספרה בו תיארה את מסכת חייה הסוערים שבמרכזם ניסיונותיה לחיות על פי רצונה, בחברה שכפתה עליה לחיות על פי רצונם של אחרים.